חברי ארגון נכבדים                            דף מידע 152                                   14.05.2013

 

בדפי העדכון הפעם הנושאים הבאים:

 

·       ברכה לחג שבועות שמח.

·       ברכה לחברנו שמואל עצמון וירצר והזמנה לטכס הענקת ד"ר לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

·       מי יכול לסייע במידע על משפחת לייפר [כנראה שהיה קצב על פי מקצועו] מבילגוראיי.

·       מי יכול לסייע במידע על חנה קנטור מבילגוראיי.

·       מי יכול לסייע במידע על משפחת לנגפלד מרחוב נטסטבנה בבילגוראיי.

·       מי יכול לסייע במידע על וולף בלומברג [היה ספר בבילגוראיי] יליד 1901 או על אנשים שהכירו את צאצאיו ומשפחתו מבילגוראיי.

·       הסכם רב שנתי אשר ירחיב את הגישה לרשומות של יהודים באמצעות האינטרנט.

·       תמונות בילגוראיים מקיבוץ נחם שבשצ'צין  באדיבות אסתי עילם שפיטלניק [זיהוי חלקי מתבקש].

·       ברלין של היום בסימן של לזכור ולעולם לא לשכוח, לציון יום השואה הבינלאומי - בברלין.

·       בנין המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין בוורשה נחנך ב- 19 באפריל 2013.

·       אתר העיירה היהודית שנבנה בבילגוראיי מתקדם בהתמדה ויסתיים ב 2014 בבילגוראיי נבנה "שטייטל".

·       "אט אזויי"  ו"אוי גוועלד" מה זה בדיוק? ושני קטעים מוסיקליים מקסימים אחד מפי ליאה קניג והשני בביצוע גויים גמורים וגם פולנים!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וחַג שָׁבוּעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים. הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.

 

חג של חלב וגבינות. אבל לא להגזים, חלקם הם שומן במסווה לבן.

אבל אם כבר "חוטאים בזלילה" אז גוונו גם בדליקטסים אחרים

[מאוסף צילומיו של ישראל בר-און]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שמוליק יליד בילגוראיי [1929] וחבר יקר בארגוננו ופעיל בו עוד מימיו הראשונים של הארגון הראשון, ועד היום למרות עיסוקיו המרובים הוא תמיד נענה לכל בקשה שלנו מגיע ותורם ככל שמתבקש, ואם לא די תמיד חושב והוגה רעיונות לפעילויות, מפעיל את קשריו וכישוריו לטובת כל עניין ומעש, ממרומי 84 שנות חייו הוא מביט עלינו הצעירים ממנו ונדמה לי שעל שפתיו נסוך חיוך כשהוא רואה עד כמה הוא יותר נמרץ ומלא חיות ופעילות מרובנו. עד לאחרונה שימש מנכ"ל תיאטרון היידישפיל ונמנה יחד עם שלמה להט - ציץ' על מייסדיו.  היום משמש שמוליק כנשיא כבוד של התיאטרון ועדיין עתידו ומלחמת הקיום שלו ומציאת בית קבוע להופעותיו הם נושאי דאגתו העיקרית.

 

פעילותו רבת השנים לטובת תרבות היידיש בארץ ולשימור השפה, אין להם תקדים בהיקפה ותרומתו העצומה לא נותרה ברבות השנים ללא הוקרה, הערכה, פרסים, תארים וכיו"ב. הוא זכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים. זכה באות מופת על תרומה לשימור שפת היידיש מטעם הארגון ההתנדבותי ליונס ישראל. בנובמבר 2012 העניק לו איגוד אמני ישראל אות הוקרה על תרומתו לתרבות הישראלית לאורך השנים – ויסלחו לי הנוגעים בדבר על יותר מקורטוב של ביקורת שיש לי כלפי מארגניו וועדותיו: רק "פרס ישראל" מתמהמה מלהגיע, זאת למרות ששמוליק הומלץ לפרס זה מספר פעמים, ורק בשנה שעברה הגשתי גם אני המלצה לפרס זה עבור שמוליק בשל תרומתו לשימור תרבות היידיש ובשל מפעל חיים. הועדה הנכבדה אפילו לא הואילה לנמק את שיקוליה לדחיית ההמלצה. לעניות דעתי רבים וחשובים זכו לכבוד הזה, ובצדק, איש איש ותרומתו, אך אם שמעון מזרחי קיבל פרס זה בשל תרומתו הגדולה ל"גטו הכדורסל" הישראלי שאת מרב הישגיו הביאה "רכבת ארוכה של שחקני חיזוק זרים" ובעבור תקציבים שכל ענף תרבות אחר בארץ משווע להם, הרי שעל אחת כמה וכמה זכאי לכך שמוליק שלנו על תרומתו לעולם התרבות הרוחנית המקורית שלנו, עולם המתקיים כפלא שכזה עשרות שנים רק בכוח הרוח, כאשר כיסי תקציביו מחוררים וכנגד כל הסיכויים. ולמרות כל הפחים ואבני הנגף שתרבות הרייטינג הישראלית ופטרוני התרבות במשרדים הממשלתיים מניחים לרגלי מפעלו החשוב עתים לבקרים...

 

אנו אוהבים אותך שמוליק היקר וגאים על הישגיך ומתכבדים בך על החלטת אוניברסיטת בר-אילן להעניק לך תואר ד"ר לשם כבוד.  בטקס שיתקיים ב–21 במאי, יוענק לו התואר "לאות הוקרה על פועלו לשימור ולהפצת שפת היידיש ולשימור נשמתה ותרבותה המפוארת של יהדות מזרח אירופה. חזונו ומנהיגותו בתחום זה סוחפים רבים ללמוד את מקורות היצירה היידית, להעמיק בה ולהעשיר את המורשת והתרבות הישראלית".  למותר להזכיר שאין זה הדוקטורט לשם כבוד הראשון ששמוליק זוכה לו, וקדם לזה דוקטורט דומה שהעניקה לו מכללת נתניה לפני כשש שנים.

 

הנכם  מוזמנים בזאת להשתתף באירוע שיתקיים באוניברסיטת בר-אילן. התואר יוענק בטקס חגיגי ב-21 במאי בשעה 19:30 בפארק האחדות ע"ש דהאן במסגרת אירועי חבר הנאמנים ה-58 של האוניברסיטה. המעוניינים מתבקשים לאשר את הגעתם ולקבל פרטים נוספים ישירות מאוניברסיטת בר-אילן במיילים הבאים – נא לאשר לשניהם:

rom: David Krausz [mailto:David.Krausz@mail.biu.ac.il]    Cc: Ayala.Fleker@mail.biu.ac.il

 

בתמונה שמוליק "הצעיר" [שני מימין] בטכס הענקת אמבולנס "בילגוראיי" למגן דוד אדום.

 

מי יכול לסייע במידע על משפחת לייפר מבילגוראיי

ב 28.04.2013 הגיע לידינו מייל מחבר חדש בארגון עוזר לייפר המתגורר בישראל וזה נוסח פנייתו:

"שמי לייפר עוזר   (בן 61). אני מנסה לחפש מעט שורשים למשפחת לייפר שכנראה מוצאה מבילגוריי. במשפחתנו לא דיברו על השואה  וכל שאספתי היה מעט. אבי סנדר (אלכסנדר) לייפר  היה לוקח אותי בגיל צעיר מאוד לאזכרות שנתיות של ארגון שארית הפליטה. אני נקרא על שם סבי  עויזר מבילגוראיי שכנראה היה קצב. שמעון אנט היה חברו הקרוב ביותר של אבי. מעבר לכך לא ידוע לי דבר אשמח לקבל מידע או הפניה למקום שאוכל ולו במעט להשיג מידע כל שהוא.

בתודה.

לייפר עוזר    OzerL@mda.org.il   052-2515679 03-6300240"

 

כל מי ששם זה מזכיר לו קשר עם הוריו או בני משפחתו ויכול להעביר פרט מידע זה לפונה, מתבקש לפנות ישירות אל עוזר לייפר לפי פרטי הקשר שסיפק לנו ונשמח אם גם יכתבו אותנו בדואר חוזר.

 

 

 

מי יכול לסייע במידע על חנה קנטור מבילגוראיי

ב 29.04.2013 הגיע לידינו מייל מחברה חדש בארגון שושנה פלד המתגוררת בירושלים וזה נוסח פנייתה:

 

שלום רב ישראל!

אשמח מאוד לדעת אם הכרתם את אמי  חנה קנטור שנולדה בבילגוראי . היא עברה אח"כ לוורשה והתחתנה עם קלמן אפלבוים. אני הבת הצעירה שושנה. (אחותי הבכורה דבורה נפטרה). גרנו תקופה ממושכת ברמת גן. אם נתונים אלה מזכירים לך משהו - צור אתי קשר למייל שלי. ייתכן שמישהו אחר יודע עליה משהו, כי לי יש "חור" גדול בעניין זה.

מס. הטלפון בביתי: 02-6767215 נייד: 0507107712  shoshipeled@gmail.com

בתודה
שושנה פלד

משום שבעברה גרה משפחתה של שושנה ברמת-גן בה אני מתגורר מרבית חיי, התקשרתי אליה והיא הפתיעה אותי באמרה שהיא חושבת שהיא מכירה את משפחתי וסיפרה לי שבנעוריה הייתה מבקרת עם הוריה משפחה בשם בראון שגרה ברחוב ביאליק ברמת גן.  היא לא זכרה את שמות בני הזוג בראון, אבל זכרה היטב שהיתה להם בת "מוצלחת" בשם בתיה שהוריה היו תמיד מספרים עליה שהיא "ילדה מיוחדת ותלמידה מוצלחת בתיכון אהל שם". תאורה התאים מאד דווקא למשפחת אחיו של אבי, אחיו היה שלום [שולם] בראון ושם אשתו היה שרה בראון, שניהם אינם בחיים מזה שנים רבות. ילדיהם בני הדודים שלי: אריה בר-און הוא אדריכל ידוע בנתניה והיה בעבר גם מהנדס העיר נתניה. בתיה היא היום ד"ר בתיה אילון, מרצה בבית ברל. בשיחה עם בתיה היא לא זכרה את המקרה ורק זכרה שלהוריה היו חברים בנתניה ששמם היה קנטור והם כבר לא בחיים, היה להם בן יחיד שאין עמו שום קשר, אולי יש קשר משפחתי ששווה לנסות לחפשו בין הקנטורים הרמת-גנים לבין הנתניתים.  יותר מכך לא דליתי מידע, וההורים מכל הצדדים כבר לא יכולים לספר לנו דבר. מה לעשות? "הבור" או "החור" הזה נעשה רק גדול יותר, בולען ממשי של היסטוריה של משפחות וקשרים שנעלמים במעמקיו. כנראה שבני משפחתה היו נוהגים להתראות עם בני עיירתם נוספים. קיים איפה סיכוי שהיו גם פוקדים את בני משפחותיכם. לכן כל מי ששם זה מזכיר לו קשר עם הוריו או בני משפחתו ויכול להעביר פרט מידע זה לפונה, מתבקש לפנות ישירות אל שושנה פלד לפי פרטי הקשר שסיפק לנו ונשמח אם גם יכתבו אותנו בדואר חוזר.

 

 

 

מי יכול לסייע במידע על משפחת לנגפלד מרחוב נטסטבנה בבילגוראיי

ישראל בוקר טוב, אנחנו שלושה אחים – 2 בנים ובת בכורה, בנים של משה לנגפלד שנפטר לפני 10 חודשים, אבא לא אהב לדבר על עברו  ושנא מאוד את פולין, אבא ניצול יחידי, הוריו - אמו  צרנה  {לבית משפחת מנס} ואביו שלמה רפאל  לנגפלד, אחיו – יהושע  וצבי גרו ברחוב – נדסטבנה, בית של 3 קומות. סבתי כתופרת מקצועית ניהלה את עסק המשפחה. קיימת ברשותי תמונה של סבי גלוח ראש עם זקן ונערים פולנים לועגים לו, תמונה שאבי מצא באחד העיתונים. חשוב  לנו להיות בקשר עם קהילת בילגוראיי ולהשתתף בפעילותכם הענפה והיפה. ישר כוח  לאתר הנפלא המצריך הרבה שעות עבודה.

רפאל לנגפלד   נייד: 0522894258   rafil@ikarim.org.il

לכן כל מי ששם זה מזכיר לו קשר עם הוריו או בני משפחתו ויכול להעביר פרט מידע זה לפונה, מתבקש לפנות ישירות אל משה לנגפלד לפי פרטי הקשר שסיפק לנו ונשמח אם גם יכתבו אותנו בדואר חוזר.

 

 

 

מי יכול לסייע במידע על וולף בלומברג [היה ספר בבילגוראיי] יליד 1901 או אנשים שהכירו את צאצאיו ומשפחתו מבילגוראיי.

מייל זה הגיע אלינו מחו"ל מג'וייס [רוסנל] וויוור. להלן תרגומו:

                                 

זה עתה קיבלתי הודעת מייל מ"קרשניק" בה נאמר שאתה איש הקשר לעניין בילגוראיי. אני מבקשת לדעת אם לקבוצתכם יש מידע כלשהו על וולף בלומברג, נולד בשנת 1901, היה ספר בבילגוראיי לפני המלחמה. יש מידע רישומי שנמלט לטשקנט, אוזבקיסטן בשנת 1941 וחי שם בקולקטיב כפרי [אני מניח שבקולחוז]. לא הצלחתי לגלות מה קרה אותו בגמר המלחמה. נראה לי שניסה לחזור לפולין ומצא עצמו במחנה פליטים. איני יודעת לאן המשיך משם או אם בכלל חזר לפולין. היו לו קרובי משפחה בזקליקוב ובקרשניק, במחוז לובלין. הוא היה אבי סבתי. בן-דודו של אבי שהוא היום בן 91 יהיה אסיר תודה לכל מי שיכול להציע שביב מיידע עליו.   joyweave@verizon.net

ג'וייס [רוסנל] וויוור

 

I have just received an email notice on the Krasnik list saying that you are the contact for Bilgoraj.

I am wondering if your group has had any information about Wolf Blumberg, born 1901 who was a barber in Bilgoraj before the War. There is a record showing that he escaped to Tashkent, Uzbekistan in 1941 and lived on a collective farm.  I have not been able to learn what became of him at the end of the war.  It seems likely to me that he tried to return to Poland and found himself in a D.P. camp. I don't know where he would have gone from there or even whether he returned to Poland.  He had relatives in Zaklikow and Krasnik, Lublin Gubernya.  He was my grandmother's brother. My father's 91-year-old cousin would be very grateful for any news of him.

Joyce (Rosnel) Weaver

 

כל מי ששם זה מזכיר לו קשר עם הוריו או בני משפחתו ויכול להעביר פרט מידע זה לפונה, מתבקש לפנות ישירות אל מג'וייס [רוסנל] וויוור למייל joyweave@verizon.net  ונשמח אם גם יכתבו אותנו בדואר חוזר.

 

 

 

הסכם רב שנתי אשר ירחיב את הגישה לרשומות של יהודים באמצעות האינטרנט

ב-15 בפברואר נחתם, בוורשה ובמרילנד, הסכם רב שנתי אשר ירחיב את הגישה לרשומות של יהודים באמצעות האינטרנט. המאגר המקוון של JRI  – פולין מאפשר חיפוש רשומות מידע מלמעלה מ-550 ערים וכולל למעלה מ-5 מיליון רשומות. ההסכם הנוכחי יאפשר להרחיב משמעותית את מספר הרשומות באתר, ומנהליו צופים כי במהלך השנה הקרובה יתווספו עוד כמיליון רשומות למאגר. מנהל ארכיבי פולין, פרופ' ולדיסלב סטפניאק אמר כי החתימה על ההסכם היא שלב חדש בשיתוף הפעולה בין JRI לבין PSA, והוא משוכנע כי תוצאות של שיתוף הפעולה זה יאפשרו לאנשים רבים המתעניינים בחקר משפחותיהם שחיו בפולין. עוד נמסר כי PSA  מתחילה במאמץ מסיבי לדיגיטציה של כל רשומות המרשם של למעלה מ-30 ארכיונים אזוריים, והמידע יהיה זמין ללא תשלום בארכיון הלאומי ובאתרי הארכיונים האזוריים. בנוסף, JRI  מאפשר למשתמשים להזמין, תמורת תשלום, עותקים של התעוד הארכיוני מכל אחד מהארכיונים שבפולין.

בנוסף לשימושים הגנאלוגיים משמש מאגר הנתונים הגדול של JRI לצורך איחוד משפחות שהופרדו בשואה, סיוע לילדים שהוסתרו למצוא את זהותם, ומסייע בהתחקות אחר ההיסטוריה הרפואית, במיוחד אצל אלה שהם בסיכון מוגבר למחלות תורשתיות.

 JRI- פולין הוקם ב-1995 על ידי סטנלי דיאמונד ומנוהל על ידי מועצה עולמית. הוא נעזר במאות מתנדבים. משרת אלפי חוקרים וממומן על ידי קבוצות ובודדים ברחבי העולם.

  

http://www.jewishgen.org/jri-pl/news/2013_PSA_Agreement_News_Release.htm

[הידיעה באדיבות לילי הבר – התאחדות עולי פולין]

 

תמונות בילגוראיים מקיבוץ נחם שבשצ'צ'ין  באדיבות אסתי עילם שפיטלניק [זיהוי חלקי מתבקש].

עוד ב 01.08.2012 שלחה לי חברתנו אסתי עילם שפיטלניק מייל זה, שמשום מה לא זכרתי לפרסמו עד עתה, עכשיו מצאתי אותו ואני מעבירו לרשות הרבים, סליחה אסתי על האיחור.  למייל זה צירפה אסתי מספר תמונות שלדברי אביה חלק מהמצולמים בהם הם בילגוראיים. אם אתם מזהים מישהו ממשפחותיכם הרי שהרווחתם תמונה, ואם תיידעו אותנו בדבר הזיהוי תשמחו גם אותנו.  להלן תוכן מכתבה של אסתי:

 

שלום ישראל, מקווה שאתה מרגיש טוב בקיץ החם שעובר עלינו. אני לא מוצאת את המייל של רבקה, אז אנא העבר גם לה, ובכלל לאנשי הארגון. מצאתי סוף סוף תמונות של אבא ואמא שלי מהקיבוץ נחם בשצ'צ'ין. לדברי אבי, היו שם אנשי בילגוראיי רבים. שם אבא שלי פגש את אמא שלי, דבורה מרצר מבילגוראיי ואת אחותה הדסה. הוא זוכר עוד שמות של אנשי בילגוראיי שלדבריו היו שם. הוא מדבר גם על ברון, אתה בוודאי יודע אם אביך היה שם או לא. [אבי לא היה בקיבוץ זה ולצערי גם לא מצולם בתמונות הללו] אני מעלה צילומים של התצלומים, הכי ברורים שהצלחתי ליצור. אולי מישהו יזהה מישהו, את אבא, אמא, סבא או סבתא שלו? מאד אשמח.

הזיהוי של הורי בתמונות:

בתמונה השנייה אבא שלי הוא העומד במרכז. הוא לא מבילגוראיי. אולי מישהו משני האחרים?

בתמונה השלישית אמא שלי, בת בילגוראיי, דבורה מרצר, ראשונה משמאל. אמי הייתה בשלנית בקיבוץ ההכשרה הזה, אולי זה יעזור למישהו בזיהוי. בתמונה הראשונה, אמא שלי היא האשה הראשונה משמאל, ואבא שלי הוא השני משמאל בשורה התחתונה, החייכן שיד חברו מונחת עליו.

בברכה, אסתי

 

 

 

ברלין של היום בסימן של לזכור ולעולם לא לשכוח לציון יום השואה הבינלאומי - בברלין.

 

סרט מומלץ

כ 18 דקות חובה: "לזכור ולעולם לא לשכוח"

שני הלינקים מובילים לאותו סרט [במידה שאחד מהם לא מגיב], נסו את השני קודם [יותר גדול ויותר ברור].

 

 http://video.slimail.com/AxKO5pEJUwE

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=AxKO5pEJUwE

 

[הידיעה באדיבות לילי הבר – התאחדות עולי פולין]

 

 

בנין המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין בוורשה נחנך ב- 19 באפריל 2013

בנין המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין בוורשה נחנך ב- 19 באפריל 2013 לציון 70 שנה למרד גטו וורשה. באפריל התחילו לפעול התוכניות התרבותיות והחינוכיות במוזיאון וכן החלה הקמת התערוכה המרכזית. את הקרקע למוזיאון תרמה עיריית וורשה והוא נמצא על האתר המקורי של גטו וורשה. ממשלת פולין מימנה את הבניה ב 17 מליון דולר ואת התצוגות והגמר מימנו תורמים פרטיים, קרנות וממשלת גרמניה. את ניהול הפרויקט כולו עשה המכון להיסטוריה יהודית של פולין.  הממשל הפולני רואה בהקמת המוזיאון לא רק דרך לזכור את היהודים במותם כי אם גם את הדרך בה הם חיו ולדעתם הקמתו היא הוכחה היסטורית לכשלונו של היטלר. הרב לאו שנכח במעמד הפתיחה אף הוא ציין שהמוזיאון מספר לא רק כיצד נעלמו יהודיי פולין כי אם גם מי הם היו, איך הם חיו, מה הם עשו, איך הם פתחו את תרבותם, ומה הייתה תרומתם בכל אספקט אפשרי לחברה.  אלפי בתי כנסת טיפוסיים מן המאות שקדמו למאה ה18 היו בפולין, לא נשאר מהם אפילו אחד... במוזיאון הקימו אחד שכזה בעזרת בעלי מקצוע מתנדבים רבים שהגיעו מכל רחבי העולם כדי לבנות שחזור של בית כנסת כזה מהמאה ה17 תוך שימוש בחומרים, בשיטות עבודה ובכלי עבודה שהיו באותם הזמנים...

המוזיאון מסמל את הרנסנס של ההתחברות לתרבות היהודית שמתחולל ברחבי פולין הבא לכלל ביטוי בריבוי פסטיבלית תרבותיים יהודים ומתעסקים בתיאולוגיה, בספרות, באמנות הפלסטית, במוסיקה, בקולינריה ובעוד תחומים רבים נוספים שבמרכזם עומדים החיים היהודיים של פולין של לפני מלחמת העולם השנייה והשואה.  נשיא פולין ציין את החשיבות של המוזיאון כמוקד של השכלה ולימוד על ההיסטוריה של פולין. המוזיאון יארח כמיליון מבקרים בשנה, יהודים ונוצרים כאחד, ועוד מיליונים רבים שילמדו דרך אתר האינטרנט שלו על התרבות יהדות פולין שהוכחדה. וכפי שמתאר זאת אלי ויזל: "אלף שנות פעילות יהודית בפולין חייבות במחקר ולימוד שמתאפשרים באמצעות מוזיאון זה."

פרטים נוספים באתר של המוזיאון וכן באתר הפייסבוק שלו. להלן הקישורים לאתרים.

 www.jewishmuseum.org.pl www.facebook.com/jewishmuseum

בניין המוזיאון על רקע אנדרטת הפסל נתן רפפורט לזכר השואה והגבורה בוורשה

 

 

תקרה מעוטרת באחד האולמות

 

שבע גלריות של תצוגה שבחלקה הגדול מהווה תצוגה המחייה וירטואלית עולם שנעלם.

 

 

שיחזור מדהים של עד לפרט האחרון של בית הכנסת מעץ של Gwozdziec   מהמאה 17

 

לצפייה בסרט קצר על המוזיאון לחץ על הקישור [הסרט דובר אנגלית]

http://www.youtube.com/watch_popup?v=tLeFIEg4z7U&feature=share

 

 

 

אתר העיירה היהודית שנבנה בבילגוראיי מתקדם בהתמדה ויסתיים ב 2014 בבילגוראיי נבנה "שטייטל"

אתר בנייה שמתנהל כבר מספר שנים בבילגוראיי נעשה במתכונת של "שטייטל יהודי" או מוזיאון רחוב בנוף הפתוח, הפרויקט עתיד להיחנך ב 2014, אבן הפינה למיזם הונחה לפני מספר שנים ע"י הרב מיכאל שודריך – רבה הראשי של פולין. היזם הוא טדאוש קוזמינסקי שהגה את הרעיון יחד עם מספר חברות מסחריות ותעשייתיות הפעילות בעיירה ביניהן חברת האלכוהול Ambra וחברת הרהיטים [השלישית בגודלה באירופה] שמרכזה בבילגוראיי: Black Red White Furniture manufacturer בקשות להיות שותפים בהשקעה וביזמות נדחו ע"י היזמים. הרעיון הוא להקים רובע מגורים שיאוכלס ע"י דיירים שיבקשו לגור בו, אבל הבתים כולם נבנים באופי של "שטייטל יהודי" של בתים מהמאות ה18-19 כאלה שניתן היה עוד למצוא בבילגוראיי עד לשריפה שכילתה אותה לפני כניסת הגרמנים לעיירה. הרחובות אף הם יהיו רחובות ישנים, בעיירה יהיו שתי כיכרות שוק, פולני ויהודי מחופות ב"ארכדות", הבתים נבנים כצמודי קרקע וחלקם יהיו בעלי שתי קומות כאשר בקומה הראשונה יהיו חנויות במתכונת של חנויות השוק היהודי של לפני המלחמה והקומה השנייה תשמש למגורי החנוונים.  בין שתי הכיכרות יפרידו עשרה בתים של "עושי נפות" [המקצוע הנפוץ ביותר של יהודי בילגוראיי והנפות שלהם ששימשו לניפוי קמח ואבקות מאכל אחרות שווקו ע"י יהודים, סוחרים עשירים, בכל רחבי אירופה בעוד יצרני הנפות נשארו יהודים דלפונים חולניים וקשי יום] התוכנית כוללת גם בניית בית כנסת אורתודוקסי טיפוסי מהמאה ה 17 [ראה גם הכתבה על המוזיאון היהודי בוורשה], וגם טחנת קמח ישנה, היו כמה שכאלה בבעלות יהודית, האחרונה שנותרה על מקומה עלתה באש בשנות ה 80 של המאה העשרים. הכוונה היא לגנן את האזור לפי נופי העבר.  בית הכנסת כבר הושלם וישמש כמוזיאון ליהודי בילגוראיי וכבר עכשיו אנו מתבקשים להעביר אליהם חומרים ותמונות שיכולים להתאים לתצוגה ושידעו לספר על ההיסטוריה והתרבות היהודית של בילגוראיי ועיירות הסביבה. גם "בית יצחק בשביס זינגר" שנבנה במתחם כבר הושלם ונועד כדי לשמר את זכרו ומפעל חייו של הסופר היהודי הדגול זוכה פרס נובל לספרות שחי ופעל בבילגוראיי וכתב עליה. נמסר שאיכלוס רובע השטייטל יתחיל כבר בסתיו הקרוב. כדי לעמוד בתקני הגנה מחמירים מאש נבנו הבתים מלבנים אבל חופו מבחוץ בעץ כדי שיראו אוטנטיים. מלון אורחים חדש אמור להיות השלב הסופי של הפרויקט.

   

 

 

ולסיכום "אט אזויי"  ו"אוי גוועלד" מה זה בדיוק? ושני קטעים מוסיקליים מקסימים אחד מפי ליאה קניג והשני בביצוע גויים פולנים גמורים!

 

כמו המון ביטויים ביידיש המשמעות של "אט אזויי" שונה כל פעם בהתאם לשימוש, קחו למשל את המילים "אוי גוועלד"  גוועלד זה אונס, אסון, קריאה לעזרה, קריאה לאלהים שלי, ה' ישמור, ולפעמים במשמעות הפוכה של הומור כמו בשיר "געוואלד ווי נעמט מען" (הצילו איפה משיגים) ומה היא מבקשת? "אבוי, הצילו, איפה משיגים בחור שיואכל את הכיסונים". תשמעו את ליאה קניג שרה את זה בוורשה וראו כמה שזה מצחיק http://www.youtube.com/watch?v=XZov62WtIbQ

אָט אזוי, כך במקור. והפירוש המילולי הוא: כך! והמשמעויות יכולות להיות מרחיקות, כמו: זהו בדיוק! וכד'. ואפשר כך להוסיף ולתקן בלי הרף… בדרך זו שבה נמסרים הביטויים, מצטרף שיבוש לשיבוש והמקור, עפעס, הולך לאיבוד – בצליל ובמשמעות גם יחד. ובמקרים אחרים עם תוספת של סימן שאלה זה הופך ל "ככה?" או "אז מה!?" "לזה התכוונת?"  אבל ברוב המקרים הכוונה היא  לצמד המלים " אָט אזוי. = ממש כך " … נסחפתי וגם כפי שכתבתי קודם "זהו בדיוק!!!"

ועכשיו בואו ונשמע איך "זהו בדיוק" צריך להשמע  ושימו לב...

כל  השחקנים והזמרים גוים גמורים וגם פולנים

http://www.youtube.com/embed/LFaWwyZ5nm0?rel=0*

חג שמח לכולכם.
 

מרבקה ניב וישראל בר-און.